Bereishis Daf 8 “צאינה וראינה” beginning daf 7d

Hebrew Summary and English Insight

sichos.net summary

צאינה וראינה (ז, ד)

התפילה הוא כמו בית המקדש, בחי’ שמחת ליבו. ולמשל כמו שהדם עולה מכל האיברים ללב ואח”כ נמשך מהלב לכל האיברים, כך בתפילה הנה המזמורים הו”ע ההעלאה לבחי’ ע’ רבתי, שהו”ע המחשבה שכולל כל העולם בסקירה אחת, בחי’ סוכ”ע, ואח”כ שמו”ע, ועסק התורה ומצות מעשיות הו”ע ההמשכה לכל האיברים.

והנה, אם סיבוב הדם אינו כדבעי אזי נופל האדם לחולי. ובעבודה, הנה אם נכשל באיזה עון אזי אין החיות שבאותו אבר יכול לעלות ללב בתפילה, והעצה לזה הו”ע התשובה שענינה רפואה, שע”י האהבה דבכל מאודך מתקנים את הפגם בהאהבה דבכל נפשך.

והנה גם התורה נקראת רפואה לעולם, שעל ידה נמשך אור חדש בעולם, וזהו ביום חתונתו זה מ”ת, כי ע”י התורה, שענינה בחי’ מים, תענוג, שלמעלה משמחה, שהיא לעילא מן שמשא, נמשך אור חדש מלפני הצמצום ע”י שבאה בגשמיות, כמשל הטיפה.

וזהו “צאינה וראינה”, לצאת מגן עדן ולהתלבש בעוה”ז הגשמי, דדוקא בעוה”ז נמשך אור חדש ע”י התורה. וזהו ענין “במלך שלמה”, שהשלום שלו, שע”י ההמשכה נעשה שלום והתחברות דב’ הפכים דמשפיע ומקבל, דמלכות דאצי’ מקשרת אצי’ ובי”ע מפני ששרשה הוא מבחי’ עתיק.

“בעטרה שעיטרה לו אמו”: עטרה נעשה מאבנים, בחי’ דומם, אך יש בהם דבר חידוש, והוא שמאירים, ולכן שמים אותם למעלה מהראש, ועד”ז הוא בתומ”צ שהם בדברים גשמיים.

“ביום חתונתו”: חתונה הוא בחי’ תענוג, ותענוג ושמחה הם ב’ דברים, ששמחה שייך בדבר שהוא בהעלם, ע”ד עשיר שיודע שיש לו עושר רב, וזהו”ע הבית המקדש שבו הי’ הארון מכוסה, ולכן שייך שמחה בזמן הזה אף שהתענוג הוא בהעלם, משא”כ ענין התענוג שייך רק בדבר הגלוי, ולעת”ל יתגלה בחי’ התענוג, ומעין זה הי’ בשעת מ”ת.

וזהו “ויתעצב אל ליבו”, דבזמן הבית הי’ ההעלאה ע”י הקרבנות ועי”ז נעשה שמחה בחי’ פתיחת הלב, אך בדור המבול הי’ בהיפוך מזה שהיו מכעיסין ובאים, ולא נמשך האור מהלב לכל הגוף, עד לזמן שבו הקריב נח קרבנות שהוא ע”ד ענין בהמ”ק מקום שמחת ליבו.

English Insight on the Daf

By Shalom Yehudah Olensky 

In today’s daf in Torah Or, 8, it says that just like the heart brings life to the body, similarly, davening brings life to the 248 Mitzvos aseh and similarly to doing all of one’s deeds for the sake of heaven.

Now, the heart brings life to the whole body which is made up of 248 limbs and 365 sinews as is known.

The 365 correspond to the Mitzvos lo taaseh, the don’ts.

But in the Maamar the Alter Rebbe says davening energizes the dos (248), and doing everything for the sake of heaven…

Notably, doing “all one’s deeds” for the sake of heaven includes things which are merely permissable and not a Mitzvah to do. Doing them for the sake of heaven involves battle as the Zohar says

נהמא אפום חרבא ליכול

“Bread is eaten by the edge of the sword.”

Because, the food is there to be elevated. And the person has an animalistic soul which is by nature on a downward decline (as opposed to the G-dly soul which is by nature on an upward incline).

So for the person to elevate the bread, for example, one must overcome the animalistic soul and engage the bread with the upward incline of the G-dly soul.

Similar to the don’ts: avoiding things the Torah says not to do, also requires overcoming one’s animalistic soul.

Yet the Alter Rebbe does not say, here, that prayer energizes the don’ts. Only the dos and the doing everything for the sake of heaven….

Perhaps, because the main thrust of prayer is to accentuate the love for G-d, which energizes proactivity more than withstanding temptation.

From this, one perhaps may learn that proactivity sourced in love of G-d breeds doing everything for the sake of heaven.