Lech Lecha Daf 12: “אנכי מגן לך”, “ולא יקרא עוד שמך אברהם”, and “והבדילה הפרוכת (finishes on daf 13)”

Overview

Summary from Sichos.net

(אנכי מגן לך) מגן אברהם (יב, א)

אברהם הוא בחי’ חסד בלי גבול, ולכן רצה שישמעאל יחי’ בבחי’ חסד בלי גבול. אך אין זה כפי הכוונה כי לעת”ל כתיב “ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ” שצריכים לבער את הרע, ולכן בא יצחק, בחי’ דין, ויעקב שכולל את שניהם.

והנה בכל בוקר מתעורר בחי’ חסד בלי גבול דאברהם, ולכן אנו מבקשים “מגן אברהם”, שהחסד ילך למקום הראוי דוקא.

ולא יקרא עוד שמך אברהם (יב, א)

המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, היינו שכדי שיהי’ מעשה בראשית צריך להיות אור חדש ע”י הפרסא ואז ע”י ריבוי השתלשלות יכול להיות התהוות העולם. אך יש ב’ מיני פרסאות, בין קודש לקודש, או בין קודש לחול, ובחול גופא יש ב’ ענינים, חול גמור שהם היכלות דקליפת נוגה, וחולין שנעשו על טהרת הקודש, שנמשך מבחי’ שבת לימי החול (שזהו פירוש ברוך המבדיל בין קודש לחול, להמשיך מקודש לחול). והנה, בתחילה הי’ אברם אב רם, שהי’ מסך מבדיל, ולא הי’ בגילוי, וע”י מילה לשון ממללא – דיבור וגילוי – נתגלה האור ועי”ז נכללים הניצוצות בהאבוקה.

והבדילה הפרוכת (יב, ג)

בלילה ננעלים שערי העזרה, היינו שהפנימיות דמלכות דאצילות אינה יורדת לבי”ע (אלא רק החיצוניות), ובבוקר נפתחים השערים אך ישנה פרוכת לצניעות. היינו שישנה פרסא בין אצי’ לבי”ע, שזהו בחי’ חשמל – כדי שלא תהי’ יניקה לחיצונים מהמדות (אלא רק דרך שערות וצפרנים כפי הצורך).

וענין החשמל הוא כמו המשל שלמטה מן הנמשל, אך שרשו הוא גבוה מאוד. ועד”ז בחשמל שמלביש בחי’ זו”ן, אך שרשו מהבינה.

והנה, בשבת מאיר אור האצי’ למטה ע”י ההתלבשות בבריאה, משא”כ בימות החול ה”ז ע”י ההתלבשות ביצי’ (בא”י) או בעשי’ (בחו”ל), ומעשיה ולמטה יש עוד מסך המבדיל י’ ספירות לקליפת נוגה. אך ע”י שמברר בירורי נוגה אזי נעשים חולין שנעשו על טהרת הקודש, שישנה פרסא כדי שיהי’ מציאות יש, אך האור מאיר דרך הפרסא, שהלבוש נשאר אך מסירים את הערלה. וע”י הסרת הערלה נעשה “אב המן גויים”, שהניצוצים מתכללים באלקות.

Insights on the Daf:

By Shalom Yehudah Olensky 

In today’s daf, 12, of Torah Or there is discussion of a covering that covers over the higher level so that there becomes the next level below it, that it should indeed be lower.

The Alter Rebbe compares this to havdalah on motzoei Shabbos which separates Shabbos unto itself to leave room that there be weekday.

(Notably, havdalah also serves as a bridge between Shabbos and weekday.

(Perhaps melaveh malka has something to do with that as well).)

It seems that this serves to allow there to be a lower level… though, why would a person – yearning for higher – want that?

Perhaps the hayom yom of 27 Adar Sheini sheds light on this.

There, the Rebbe Rashab says:

“The sin of Aharon’s sons was coming close to G-d and dying; yearning without returning. The truth is, coming before G-d, one needs “purity,” that is, “clean and clear”; [the experience] must resonate into practical deed…all that is very high descends very low…and yearning without returning is death.

Hence, G-d’s command to Moshe (Vayikra 16:2) to tell “Aharon” – [like] “nireh” (appearance) – which in terms of the soul’s faculties is intellect, “in order to approach holiness, even inside the paroches, i.e., before the tzimtzum (constriction), one needs to know that on the aron/nireh i.e., intellect, there is a lid, a covering; the “face of the lid” that prevents dying; so one not remain by yearning alone… for, “in a cloud will I appear on the lid”; the first tzimtzum it’s intention is revelation.

“And, the way to this is the acquiescence; bitul (self-nullification) of essence; doing what Chassidus tells us – not what one’s intellect says…Then, one will approach holiness.”

After reading that… one gets the feeling that this too is good for one’s personal well-being… even though it might not be as “high” as one would like to be able to reach.

(This hayom yom is perhaps another example of how Chassidus Chabad can make the most profound ideas so clear that they truly resonate to one’s heart.)